הימנותה בע"מ נ' מוסא מונד'ר ואח'

החלטה

רקע כללי וההליך שלפני:

לפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין מוסדרים הידועים כחלקה 16 בגוש 19204 (להלן: "המקרקעין").

התובעת והנתבעים הינם הבעלים המשותפים של המקרקעין הנ"ל.

אין חולק בין הצדדים כי המקרקעין בשלמותם היו רשומים בעבר על שמה של התובעת. אין חולק עוד כי ביום 14.7.1975 נחתם הסכם חליפין בין התובעת לבין אביו של נתבע מס' 6 אשר במסגרתו הוסכם כי אביו של נתבע מס' 6 ימסור שטח של 8556 מ"ר במקום אחר ותמורתו קיבל שטח של 6118 מ"ר במקרקעין. בהתאם להסכם חליפין זה בוצע הרישום בלשכת רישום המקרקעין.

הנתבעים 3 – 6 התגוננו בפני התביעה. בכתב ההגנה טענו כי הם מסכימים לחלוקת המקרקעין בעין אך יש לחייב את התובעת בכל הוצאות החלוקה בהתאם לאמור בהסכם המקרקעין.

הנתבעים הוסיפו וטענו בכתב הגנתם כי ביום 14.12.1976 שלח עו"ד הללי, בא כחה של התובעת דאז, מכתב לאביו של נתבע מס' 6 בו הוא מביע את הסכמת התובעת לתת לו שטח של 8556 מ"ר ברוטו וזאת חרף האמור בהסכם החליפין. בהתאם לאמור במכתב זה טוענים הנתבעים כי הנתבע מס' 6 זכאי לשטח של 8556 מ"ר.

בשים לב לכך הוסכם בין הצדדים כי ישמעו ראיות בשאלה של נפקותו של מכתב עו"ד הללי מיום 14.12.1976 בהתאם לנטען בסעיף 14 לכתב ההגנה.

ביום 25.6.2009 שמעתי עדויות הצדדים כאשר מטעם התובעת העידו עו"ד הללי ומר רענן ריבזון ומטעם הנתבעים העידו הנתבע מס' 6.

טענות הצדדים:

התובעת טוענת בסיכומיה את הטענות כדלקמן:

8.1מכתבו של עו"ד הללי אינו מהווה עסקה במקרקעין מאחר והוא לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

8.2עוד טוענת התובעת כי ההסכמה הגלומה במכתבו של עו"ד הללי הייתה הסכמה על תנאי ולפיה היא תחול רק במקרה בו הנתבע מס' 6 היה תופס חזקה בחלקו הצפוני של המקרקעין. אולם משבנה את ביתו דווקא בחלקו הדרומי של המקרקעין ההסכמה הופרה ואין תוקף לאותו מכתב.

8.3עוד טוענת התובע כי עסקינן במקרקעין מוסדרים ורשומים ולכן בהתאם להוראות סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ח – 1968 המרשם מהווה ראיה חותכת לאמיתות תוכנו ולא ניתן להביא ראיות בניגוד לרשום בו אלא בעילה של תרמית שכלל לא נטענה על ידי הנתבעים.

הנתבעים טוענים את הטענות כדלקמן:

9.1בהתאם להסכם החליפין נמסר לאביו של הנתבע מס' 6 בזמנו שטח של 6118 מ"ר ונרשם בהסכם כי שטח זה נמסר כשהוא נקי מזכויות של אחרים. אולם בעת כריתת הסכם החליפין היה קיים כביש הכניסה הראשי לכפר ולכן ברור כי מדובר בשטח נטו שאינו כולל את הכביש.

9.2אין במכתב של עו"ד הללי כל רמז לכך שהקצאת השטח בחלק הצפוני הייתה תנאי למתן השטח הנוסף ולכן אין כל יסוד לטענת התובעת כי מדובר בחוזה על תנאי.

9.3התובעת נהגה בחוסר תום לב ואילו הנתבע נהג בתום לב ובדרך מקובלת.

דיון והכרעה:

נטו או ברוט?